טכנולוגית מובילה גם בעולם הבינה המלאכותית (AI), במגוון תחומים. בשנת 2024, AI משחק תפקיד מרכזי הן בסקטור הציבורי והן בסקטור הפרטי. להלן נסקור יישומי בינה מלאכותית בישראל במספר ענפים מייצגים במשק, ונבחן את הבדלי היישום בין שני הסקטורים, כמו גם את שיתופי הפעולה המתקיימים ביניהם.
הסקטור הציבורי: שירותים ותשתיות
בריאות
בתחום הבריאות הציבורית, מערכת הבריאות בישראל עושה שימוש נרחב בכלים מבוססי בינה מלאכותית לשיפור השירות, בעיקר באבחון מהיר של מחלות ובטיפול מותאם אישית. דוגמה לכך היא המערכת של Zebra Medical Vision, אשר מנתחת דימותים רפואיים ומאפשרת זיהוי מוקדם של מחלות מורכבות כמו סרטן ומחלות לב [1]. בנוסף, שירותי הבריאות בארבע קופות החולים (כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת) ובחיל הרפואה משתמשים בביג דאטה לצורך זיהוי תבניות קליניות והמלצות טיפול מותאמות אישית [2].
בטחון
הסקטור הביטחוני עושה שימוש מתקדם בבינה מלאכותית לפיתוח מערכות סייבר ומודיעין מתקדמות. כלי AI מסייעים ליחידות המודיעין בצה"ל בניתוח נתונים מבצעיים בזמן אמת והפקת תובנות מהירות לצורך קבלת החלטות [3]. כמו כן, חברות פרטיות כמו צ'קפוינט ורפאל משתפות פעולה עם הסקטור הציבורי בתחום הסייבר והביטחון, ומשלבות יכולות מתקדמות של למידת מכונה ולמידה עמוקה לצורך זיהוי והגנה מפני איומים מתקדמים [4].
תחבורה
בתחום התחבורה, רשויות מקומיות בישראל, כגון תל אביב, מטמיעות פתרונות AI לניהול תנועה עירונית, בקרת תאורה חכמה וניהול תשתיות תחבורה. מערכת רמזורים אוטונומית בתל אביב, הנשלטת על ידי AI, מאפשרת התאמה דינמית של אורות הרמזורים בהתאם לעומסי התנועה, ובכך משפרת את זרימת התחבורה [5]. פרויקט זה הוא שיתוף פעולה בין עיריית תל אביב לבין חברות טכנולוגיה פרטיות המספקות את מערכות ה-AI. ככלל, משרד התחבורה מפגר אחרי הרשויות המקומיות באימוץ פתרונות AI בתחום התחבורה ברמה הלאומית.
הסקטור הפרטי: תעשייה, שירותים וחקלאות
תעשייה
ייצור וטכנולוגיה עילית
ישראל, כמעצמת הייטק, מובילה בתחום תעשיות הייצור והטכנולוגיה העילית עם יישומי AI מתקדמים. חברות כמו Mobileye מפתחות מערכות נהיגה אוטונומיות שמנתחות את סביבת הרכב בזמן אמת ומאפשרות נהיגה בטוחה ללא התערבות נהג [6]. בתחום הייצור החכם, Exodigo פיתחה פתרונות AI למיפוי תת-קרקעי המאפשרים זיהוי יסודות תת-קרקעיים ללא חפירות, מה שמייעל את תהליכי הבנייה וחוסך בעלויות [7].
תעשיות ביטחוניות
בתחום זה, חברות כמו אלביט מערכות ורפאל מפתחות מערכות מבוססות AI לשימושים צבאיים, כולל מערכות ניתוח נתונים מבצעיים ומודלים לחיזוי תרחישים אפשריים בזירות לחימה שונות. שיתופי פעולה בין חברות אלו לבין משרד הביטחון מאפשרים להטמיע מערכות הגנה ותקיפה מתקדמות המופעלות על ידי AI, מה שמשפר את היכולת המבצעית של ישראל [8].
שירותים
שירותים פיננסיים
חברות ביטוח ובנקים בישראל מטמיעים מערכות AI לניהול סיכונים והתאמת שירותים פיננסיים מותאמים אישית. לדוגמה, בנק הפועלים משתמש ב-AI לניתוח נתוני עסקאות לצורך הבנת דפוסי צריכה ותחזיות כספיות. בנוסף, חברות ביטוח כמו כלל משתמשות בבינה מלאכותית להערכת סיכוני ביטוח ולמניעת הונאות [9].
שירותים להשכלה גבוהה
בתחום ההשכלה הגבוהה, אוניברסיטאות ומוסדות חינוך נוספים בישראל משתמשים בבינה מלאכותית לשיפור חווית הלמידה. לדוגמה, הטכניון משתף פעולה עם חברות טכנולוגיה לפיתוח כלים מבוססי AI שמסייעים במעקב אחר הישגי הסטודנטים ובמתן משוב אישי [10].
חקלאות
חקלאות מדייקת
החקלאות בישראל עושה שימוש בטכנולוגיות AI לניהול השקיה ודישון באופן מדויק, תוך שימוש במערכות חיישנים חכמים המנטרות את מצב הקרקע והגידולים. חברות כמו אגרו משתמשות במידע שמתקבל מרחפנים וביג דאטה כדי להתאים את המשאבים הנדרשים לצמחים ולצמצם בזבוזים [11]. בנוסף, רחפנים מבוססי AI מאפשרים זיהוי מזיקים ומחלות בגידולים בזמן אמת, כך שהחקלאים יכולים לטפל בבעיות מוקדם ולמנוע נזקים.
גידול בעלי חיים
טכנולוגיות AI משמשות למעקב אחר מצב הבריאות של בעלי החיים ולזיהוי מחלות מוקדם. לדוגמה, CattleEye משתמשת בראיית מחשב לניטור תנועות והתנהגות בעלי חיים, דבר המאפשר זיהוי בעיות בריאותיות עוד בטרם הופעת סימנים חיצוניים [12].
שיתופי פעולה בין הסקטור הציבורי לפרטי
לצד יישומי ה-AI השונים בכל סקטור, ישראל מעודדת שיתופי פעולה בין הסקטור הציבורי והפרטי. כך, למשל, משרד הביטחון משתף פעולה עם חברות סייבר פרטיות כמו צ'קפוינט ו-Robust Intelligence לשיפור ההגנה על מערכות קריטיות מפני איומי סייבר [13]. דוגמה נוספת היא שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה לחברות טכנולוגיה בתחום הרכבים האוטונומיים, הכולל פיתוח ותמיכה במערכות נהיגה אוטונומיות שנבחנות בנסיעות מבחן ברחבי הארץ [14].
אתגרים והזדמנויות
למרות הצלחות רבות, ישראל מתמודדת עם מספר אתגרים בתחום הבינה המלאכותית. המחסור בכוח אדם מיומן מהווה בעיה משמעותית, כאשר מדי שנה מצטרפים לשוק העבודה פחות מ-700 בוגרי תארים מתקדמים במתמטיקה ובמדעי המחשב [15]. נוסף על כך, פערי השקעה ב-AI בין ישראל לשווקים בינלאומיים עלולים להאט את קצב ההתפתחות של התחום. עם זאת, השקעות בתוכניות ממשלתיות כמו מחשב-העל הלאומי וקידום שיתופי פעולה עם חברות זרות מאפשרים לישראל להמשיך ולהוביל בתחום זה [16].
סיכום
הבינה המלאכותית בישראל מהווה מנוע צמיחה משמעותי, המאפשר לייעל את השירותים הציבוריים, לשפר את התעשייה ולייעל את התהליכים החקלאיים. על אף האתגרים, השילוב בין חדשנות מקומית לשיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות ממצב את ישראל כמובילה בתחום הבינה המלאכותית. באמצעות השקעות והכשרת כישרונות, ישראל צפויה להמשיך ולפתח יישומי AI שישפרו את איכות החיים ואת רמת התחרותיות הכלכלית של המדינה.
מקורות
- Calcalist, "Israel's Generative AI expansion"
- Jerusalem Post, "Israel's AI ecosystem increasingly a magnet for global tech giants"
- il, "Israel Artificial Intelligence Partnering Opportunities"
- Jewish Business News, "Israel Gears Up for AI Leadership with First Supercomputer"
- Calcalist Tech, "Top 5 most promising AI startups in Israel – 2024"
- World Economic Forum, "Industries are using industrial intelligence to achieve more"
- V7 Labs, "AI in Agriculture: 8 Practical Applications [2024 Update]"
- Globes, "Emerging AI Trends in the Israeli Defense Sector"
- gov, "Israel's National AI Program and Government Initiatives"
- Calcalist, "Exodigo’s AI-powered underground mapping"
- Times of Israel, "Drones, AI and big data transform agriculture in Israel"
- TechCrunch, "CattleEye: AI-powered livestock monitoring solution in Israel"
- World Economic Forum, "AI applications in urban management for smart cities"
ערך, בעזרת ChatGPT 4o,
ד"ר בנימין (בני) גוזלן
'אופקס AI, יועצים לניהול' בע"מ